רונית הגיעה אליי והמשפט הראשון שאמרה היה די, אני חייבת לרדת במשקל, הרופאה ממש הפחידה אותי עם הבדיקות עכשיו ואני ממש ממש לא רוצה להתחיל לקחת תרופות, מה אני רק בת 51 לאן אני אגיע ככה?
וזה הזכיר לי את שתי המוטיבציות שלנו לשינוי, האחת יכולה לגרום לנו להתחיל תהליך, לעשות שינוי והיא בדרך כלל מאוד עוצמתית ומהירת השפעה, אך לרוב היא גם נחלשת ונשחקת ולא מחזיקה לאורך זמן. דוגמה למוטיבציה כזו היא בדיקות דם שהראו עליה בכולסטרול או בערכי הסוכר או מישהו קרוב שחלה או נפטר או הערה שקיבלנו על המראה החיצוני/המשקל/נזיפה מהרופא.
המוטיבציה השנייה היא זו הנחוצה לנו כדי להמשיך ולשמר את השינוי שעשינו, היא צריכה לבוא ממקום עמוק יותר, רגשי, מחובר לערכים שלנו ולעיתים לוקח זמן למצוא אותה.
המוטיבציה השנייה חשובה כי בכל תהליך של דיאטה או שינוי הרגלי אכילה יש הרבה מקומות לנפילות, פיתויים ואזורי סיכון, בין אם זה אירוע בערב, חופשה או יום קשה בעבודה. ועל מנת שנצליח לעמוד בהם ולהתמיד לאורך זמן נזדקק לה.
אז איך תגלי את המוטיבציה הפנימית הזו, העמוקה, ארוכת הטווח?
תתחילי בלשאול את עצמך למה את רוצה את השינוי שאת עושה?
מן הסתם קודם יצופו התשובות האוטומטיות, היומיומיות שמשותפות לכולנו למשל: לרדת במשקל, להוריד את הכולסטרול, להרגיש יותר טוב, יותר בנוח, שהבגדים יישבו עליי יפה וכן הלאה. אלה קולות המוטיבציה הקצרה.
כעת אני מזמינה אותך לנסות ולהבין מה יקרה כשתשיגי את כל אלה, מה זה יאפשר לך, מי תהיי כשתגיעי לשם? מה יהיה שונה? באיזה אופן החיים שלך ייראו אחרת? איזה ערכים שחשובים לך השינוי ידגיש?
לאט לאט תגלי סיבות עמוקות יותר, חזקות יותר, משמעותיות יותר.
ואז אני מזמינה אותך לבחון האם אותן סיבות מצליחות להחזיק אותך במסע גם במצבי פיתוי, האם זה מספיק לך. אם כן מצוין, ואם לא תמשיכי לשאול שאלות ולדייק מה המוטיבציה עבורך.
בהצלחה!
